קטגוריה: כללי

לאור המצב המלחמתי הממושך שבו אנו נמצאים, החלטנו ליצור סרטון שנותן לכם כלי לטיפול במחשבות מפריעות ומטרידות. מוזמנות ומוזמנים לשתף את הסרטון.

מאת שי אל נירן יהלום ויוסי יהלום

מוזיקה מאז ומעולם ידועה כבעלת השפעה עמוקה על הנפש. לצליל יש השפעה נפשית פיזית ורוחנית. צלילים נוגעים בעצם הווייתנו ואף יכולים לשפר את מצבנו הנפשי ויכולת המיקוד הפנימית שלנו. מחקרים הראו כי בכוחם של הצלילים להשפיע על קצב פעימות הלב, טונוס השרירים בגוף, לחץ הדם, תדירות גלי המוח, קואורדינציה, שיווי משקל, יציבה, תפקודי נשימה ועוד. שירה או מקצב עליז יכולים לשנות את התדר האנרגטי של חולה ולעורר בו מוטיבציה לריפוי. מערכת היחסים המיוחדת בין בני האדם והצלילים מאפשרת תהליכי ריפוי עמוקים היוצרים שינוי בנפש.

כבר בתקופות קדומות השתמשו בני האדם באופן אינטואיטיבי בקולם כדי לחזק את הנפש ואת האומץ האישי לפני יציאה לצייד, או לצורך חיבור לתדר מסוים בטקסים. במזרח הרחוק קיים שימוש בצלילים מרפאים להשפעה על האברים הפנימיים ותפקודי הגוף השונים. על פי גישה זו קיימים בגופנו שבעה מרכזים אנרגטיים (הצ'קרות), המשפיעים על כל מערך התפקודים הנפשיים והפסיכולוגיים שאנו חווים ביום יום. לכל צ'קרה תדר צבעוני ורטט של צליל מסוים (מנטרה) המאזן ומעורר אותה לפעולה.

צ'קרת השורש (בסיס) – לאם

צ'קרת מין ורגש – ואם

מקלעת השמש –ראם

צ'קרת הלב  – ים

צ'קרת הגרון – האם

העין השלישית – אום

צ'קרת הכתר – אין צליל.

המנטרה המפורסמת ביותר היא הצליל אום.
למעשה צליל זה מתחיל מצ'קרת הבסיס ומהדהד לאורך כל עמוד השדרה עד לצ'קרת הכתר.

מנטרה ידועה נוספת שמקורה במזרח: אום מאנה פאדמי הום – Om mane padme hum. מנטרה זו מסייעת למשננים אותה להתחבר לחמלה וטוהר פנימי.

גם סולם הצלילים המז'ורי שאנו מכירים מדו עד סי מקביל להדהוד הצ'קרות בגופנו. דו מהדהד עם צ'קרת הבסיס וכן הלאה עד צ'קרת הכתר. כיוון שהגוף משמש כתיבת תהודה, משפיע הרטט של הצליל על איברים שונים באופן הגורם להם לרטוט. מבדקים מראים שתדירויות צליל נמוכות יוצרות ויברציות באגן ובירכיים וצליל המושמע בתדירות גבוהה יצור ויברציות באזור החזה הצוואר והראש.

נעמי אוזנייק מציינת בספרה "יסודות הצ'קרות":

"ג'ון דיאמונד חקר את היחסים בין הצלילים לעוצמת המרידיאנים באמצעות בדיקת שרירים. הוא גילה שצלילים מסוימים מקבילים למרידיאנים מסוימים ושניתן לחזק באופן זמני מרידיאן, בדיוק לאחר שהתבצע רטט של צליל."

דרך השמאן מציעה ריפוי באמצעות החיבור לטבע, שירה היא חלק בלתי נפרד מדרך זו. השירה השמאנית המרפאה תמיד מכוונת להשגת מטרה אנרגטית ספציפית. בסוג שירה זה, מתכוונן השמאן לתדר מסוים שאותו הוא רוצה להעביר. במצב זה השירה היא אינטואיטיבית, השמאן הופך להיות צינור לתדר המיוחד שזימן, והקולות שבוקעים מגרונו מאפשרים יצירת מציאות אנרגטית חדשה.

על פי הפילוסופיה האינדיאנית, לצפרדעים יש סגולה של ריפוי וטיהור אנרגטי דרך שימוש בקול. בספרה "קלפי סגולה" כותבת ג'יימי סאמס "הצפרדע שרה את השירים המביאים את הגשם… בידיעתה את יסוד המים יכולה הצפרדע לשיר את השיר המביא גשם לאדמה. אדם בעל סגולת הצפרדע מסוגל לנקות אנרגיות שליליות מכל סביבה שהיא."

כדי להתחבר לסגולה של חיה, תדר ריפוי מסוים, או אחד משבעת הכיוונים המקודשים אנו שרים את השיר המיוחד לדבר.

 השירה יכולה להיות לצורך טיהור של מרחב מסוים, הזמנת אנרגיות וישויות של ריפוי, או על מנת להכניס אחרים למצבים של שקט ומדיטציה עמוקה וכמובן לצורך תהליכים של ריפוי ואיזון הנפש. בדרך כלל השיר עצמו פשוט וחוזר על עצמו מספר פעמים.

אנו משתמשים בשירה כדי לטהר את המקום, לזמן את אנרגיות הכיוונים המקודשים ובמהלך טקס הריפוי עצמו. באמצעות השירה אנו יכולים להזמין את הישויות העוזרות למטופל, לשיר לצ'קרה חסומה ולעורר אותה לפעולה ולהתפלל לתהליך ההחלמה של המטופל.

יכולת זו של השמאן, נובעת מתהליך היטהרות אישי, שבו הוא משיל מעליו דפוסי מחשבה מקבעים ומגבילים, ומתפתח בדרך של ריפוי עצמי המאפשרת לו ליצור שינוי מתוך שהיה בגוף האור שלו. בתהליך הריפוי אנו חווים התמרה, השהיה בגוף האור מאפשרת לנו להיות עצם חלולה, כלומר לשחרר שליטה לחלוטין.  דרך הויתור על השליטה אנו נכנסים לעולמות שמעבר. החיבור לרוח הגדולה תמיד מתקיים דרך ריק. יש לציין שהריפוי מגיע מהריק. ניגונים או זמירות מסוימות לומדים השאמאנים מהרוחות או הישויות המלוות אותם. שירים אלה מקודשים ונועדו לריפוי בלבד. השירה כמו הריקוד או התיפוף מהווה עבור השמאן גשר לעולמות המקבילים. מניסיוננו, השילוב של שירה שמאנית בתהליך ריפוי מסייע לנו להגיע אל מקומות נסתרים בתת המודע, שבדרך אחרת ייתכן ולא ניתן היה להגיע. בתוך תהליכי הטיפול, ניתן להביא את המטופל למצב של שיתוף פעולה גדול יותר, רוגע, כניסה פנימה כדי להעלות טראומות עבר ועוד. כמו כן, שילוב השירה השמאנית בסדנאות מסייעת גם לתהליכי ריפוי קבוצתיים, כניסה למדיטציה עמוקה, טיהור המרחב והמשתתפים ועוד.

מאת שיאל נירן יהלום

את הספר קלפי סגולה כתבו ג'יימי סאמס ודייויד קארסון. קלפי סגולה הם קלפים המבוססים על סגולות הריפוי של החיות על פי הפילוסופיה של הילידים האמריקנים (אינדיאנים). חפיסת קלפי הסגולה מכילה 52 קלפים עם איוריה שובי הלב של אנג'לה ורנקה. כל חיה מביאה לחיינו שעור של צמיחה דרך סגולות הריפוי שלה.

הפגישה הראשונה שלי עם קלפי סגולה הייתה בשנת 1994 לפני 18 שנה.  עבורי הם היוו שער לראיית הנסתר ופיתוח יכולות התקשור שלי. מתוך סקרנות ומשחק פתחתי לעצמי מאות פתיחות שעזרו לי להגיע לבהירות בחיי האישיים. עברו כשנתיים עד שהתחלתי לקרוא בקלפים בתשלום עבור אנשים אחרים.

קלפי הסגולה הפכו לחלק מחיי והסבו לי עונג רב. הקריאה בקלפי סגולה שונה מקריאה בטארות כיוון שמערכת הסמלים בכל קלף פשוטה יותר. אך דווקא הפשטות מאפשרת לקורא להסתמך יותר על האינטואיציה והיצירתיות האישית ופחות על חשיבה לוגית שחוסמת את הידיעה הפנימית. לכן  העבודה שלי עם קלפי סגולה חיברה אותי להקשבה ותקשור ברמה גבוהה. שתי האיכויות החשובות ביותר לכל מי שקורא בקלפים.

לאחר תקופה ארוכה של שימוש בקלפי סגולה שהביא לבליה של שתי חפיסות, חשתי צורך פנימי ליצור חפיסה אישית משלי שתכיל את התדר שלי בלבד. כיוון שמדובר ב-52 קלפים לא מצאתי את כוח הרצון לשבת ולצייר ולהקדיש לכך את הזמן הנדרש.

המסר היה אך אני לא הקשבתי. יום אחד יצאתי לטיול עם חברה. החלטנו לנסוע ולטייל באזור בית שמש והיערות היפהפיים שסביבה. עצרנו לפיקניק ליד הכפר הערבי אבו גוש.

ישבנו לאכול ואת תיקנו הנחנו בצד. לפתע הופיעו נערים מהכפר וגנבו את התיקים.

בתיק שלי היה ארנק עם מעט מאוד כסף והחפיסה שלי של קלפי סגולה. התלוננו במשטרת בית שמש וכעבור ימים מספר קיבלנו הודעה שהתיקים נמצאו. אלא שרק אחדים מהקלפים נמצאו והם כבר לא היו ראויים לשימוש. הבנתי את המסר. היה ברור לי שאני לא קונה חבילת קלפי סגולה חדשה. עלי לשבת ולצייר. ישבתי איירתי, הוספתי מספרים וכיתוב ויצרתי חבילת קלפי סגולה אישית לחלוטין עם התדר שלי. והודיתי לאלוהים על ה"עזרה" שגרמה לי להיפרד ממה שהייתי צריכה  וליצור את החדש.

מבחינתי כשמאנית, קלפי סגולה הם דרך נוספת לפענוח המסרים שהיקום מניח לפתח דלתנו כדי שנקרא נלמד ונרפא את נשמתנו.

שמאנים נוהגים לצאת לטבע ולקרוא את מערכת המסרים בתוך הנוף סביבם. התבוננות בטבע לשם קבלת מסרים, או קריאה בעננים אהובה עלי במיוחד. 

אם אתם עובדים עם טארות ועם קלפי סגולה, נסו  פתיחה כפולה על אותה שאלה עם שתי החבילות. פתיחה כזו תמיד נותנת היבט נוסף ומעניין לגבי הבעיה.

צריך להבין שהטארות כמו גם קלפי סגולה משקפים את התהליך הפנימי של השואל ואת הדפוסים הרגשיים המנהלים את חייו. קלפים יכולים לשמש כלי המאיר ומכוון כל תרפיסט להבנת נפש המטופל. ואכן, עובדים סוציאליים רבים ותרפיסטים נעזרים בסוגי קלפים שונים הקיימים כיום  בהיצע מגוון.

החשוב ביותר עבור אלו הזקוקים לסיוע ופונים לעזרת מתקשר להבין שיש משמעות ליכולת ההדרכה וכשרונו של האדם אליו הם פונים לא רק כקורא אלא גם כמורה רוחני.

חשוב להבין שהמטרה מעבר ל"ראיית העתיד" היא מודעות והבנת הדפוסים הנדרשים לשינוי. מסרים מגבילים או שליליים יכולים ליצור נזק כאשר ראיית האמת מתעוותת על ידי אדם שאינו מודע. זכור לי ספור של אישה שבעלה נפתר באופן פתאומי והיא חשה רגשי אשמה שהמעגל האישי ביניהם לא נסגר. היא פנתה לקוראת בקלפים ידועה כדי לשאול אם הוא עדיין כועס עליה. אותה קוראת טענה שכן, הבעל הנפטר עדיין נוטר לה טינה. היא חיזקה באישה אומללה זו  את הדפוס הקיים אך לא ידעה כיצד לעזור לה להתמודד עם המצוקה הנפשית וגרמה לה לצער רב וייסורי מצפון. קורא בקלפים, בקפה, או בכל טכניקה אחרת צריך לשקול היטב את מלותיו כי למילים יש עוצמה ומשמעות. לעומת זאת, ישנם מצבים בם כשמאנית, רואת נסתר  עלי לבטא את המסר במילים בהירות וחריפות, כדי ליצור את השינוי הנדרש. כאשר מגיעה אלי בחורה שנמצאת בקשר זוגי אשלייתי שמזיק לה ושואלת אם היא תתחתן עם הבחור כשברור שאין לו שום כוונה כזו אז אין כמובן ברירה אלא להעמיד אותה על טעותה.

כמתקשרת בעלת ניסיון רב למדתי כיצד להעביר מסרים בהתאם ליכולת ההכלה של מי שלפני ובאופן שיעורר למודעות אישית, וצמיחה.

למתחילים ללמוד ולתרגל קריאה בקלפי סגולה אני ממליצה לפתח במקביל את הקשר עם המיסתורין הגדול דרך מדיטציה ולהיפתח לחיות כמורות בעלות עוצמה. כדי לקרוא בקלפי סגולה עלינו להיפתח לחיבור הטמון בנפשנו לטבע. מומלץ ראשית לעשות מסע שמאני או תהליך ליצירת קשר עם המדריכים הרוחניים שלנו.

לפיתוח החישה והרגישות האנרגטית ישנם מגוון תרגולים. אחד מהם: אחיזת קלף של חיה שבחרנו בלי לראות וניסיון לחוש מה החיה שבקלף משדרת. החשוב בתרגול זה הוא לאו דווקא לזהות את החיה הספציפית אלא לחוש מה היא מקרינה ומה מתעורר בנו באופן אסוציאטיבי עם אחיזת הקלף.

למשל: האם זו חיה רכה ומתוקה? האם היא מסוגלת לעוף וקשורה ליסוד האוויר?

 האם החיה מקרינה חיבור למים?

תרגול נוסף המפתח את הרגישות הוא התמקדות בבעיה אישית והתבוננות בסביבה הקרובה לקבלת מסרים והבנת פתרון הבעיה.

חשוב כמובן להבין שקלפי סגולה הם חלק מתוך הפילוסופיה האינדיאנית ומבוססים על ארבעת רוחות השמיים:  קלף הדרום הוא לב הבעיה המייצג את הילד הקטן המקום בו אנו עומדים בתוך התהליך. (או השואל  המבקש את עזרתנו),  קלף המזרח שתמיד בצד ימין שלנו הוא תחילת התהליך או העבר בהקשר לשאלה הנשאלת, קלף הצפון מייצג את  חיית המורה הפנימי ממנה עלינו ללמוד  כיצד להתמודד עם הבעיה והמערב משמאלנו  הוא העתיד המראה לאן זורם התהליך שאנו חווים. לא משנה באיזה כלי לקריאת העתיד אתם בוחרים, זכרו שהמטרה היא תמיד מודעות והדרכת הנשמה בדרך חזרה הביתה.

מאת: שיאל נירן יהלום

כולנו מתחילים את צעדנו הראשונים על פני אימא אדמה כילדים. תודעתו של הילד הקטן ממוקדת בכאן ועכשיו. בתחושות שלו ונוחות הגוף הפיזי, בהוריו המהווים עבורו את העולם כולו והחפצים הקרובים לו, אותם הוא חווה כחלק ממנו.

ילד קטן ממוקד בתחושות וברגשות. הוא חווה את ההוויה הפיזית במלוא עוצמתה. תחושותיו הן מרכז עולמו והוא מצפה כמובן מאליו שהאנשים המטפלים בו יחושו בהן ויכבדו אותן.

חיי הילד סובבים סביב האני, האגו שלו ורצונו להיות במקום הראשון מבחינת הוריו והאנשים הסובבים אותו. כאשר אין מתייחסים לרגשותיו הוא יגדל להיות בוגר שאינו מכבד אותם בעצמו. החיבור לילד הפנימי מחבר אותנו לשמחת חיים.

הילד הפנימי תמיד במצב של למידה והתפתחות. ילדים הם סקרניים ומלאי חיים מטבעם וחיים פירושם למידה, שינוי, צמיחה ותנועה.

כילדים אנו לומדים מהמבוגרים סביבנו, מהתבוננות בטבע והקשבה לצלילים. הלמידה שלנו היא חווייתית. היא חייבת להיות חווייתית כיוון שזהו עולמו של הילד הקטן. הוא חווה את העולם מתוך שתי הצ'קרות הראשונות. דרך חמשת החושים: מגע, מבט, הקשבה, הרחה וטעימה. הצ'קרות הפעילות בתהליך לימוד זה הן הבסיס וצ'קרת המין והרגש. כאשר אנו דורשים מילדים בני ארבע, חמש או שש לשבת שעות בשקט ולהתמקד בלימוד האינטלקטואלי אנו מעוותים את תהליך ההתפתחות הטבעי של חקירה וחוויה הנובעות ממגע אינטימי עם העולם. בגילאים אלו כל שהילד זקוק לו כדי ללמוד הוא תנועה, משחק, הקשבה לצלילים, התבוננות ומגע. טבעו של הילד הוא למידה. ילדים אינם זקוקים למסגרת שכופה עליהם לימודים. גם בלי מסגרת הם פתוחים ללמידה. למרבה הצער מערכת החינוך שלנו מבוססת על כפיה וחוסר הקשבה מינימלי לצורכי הילד. היא מדכאה את יצר הסקרנות הטבעי, ופועלת מתוך קיבעון.

ערכי יסוד כמו חוויה, משחק ובחירה אישית נרמסים תחת ה"צורך" לעמוד בתחרות חסרת היגיון שהנתון המרכזי בה הציון שהילד מקבל מהמורה. כאשר הילד גדל בסביבות גיל עשר הוא מגלה דרך נוספת ללמוד על העולם סביבו והיא אינטואיציה. כדי לחוות את העולם באמצעות חוש נפלא זה עלינו להגיע ליכולת המאפשרת התפתחות של מקלעת השמש. המקום הרגיש, דרכו אנו חווים ומנתחים את מה שתודעתנו קולטת. תחושות בטן חייבות להיות נקיות, הן אינן קשורות לרגשות. זוהי ראיה פנימי בהירה המאפשרת לנו ניתוח של הנתונים שקלטנו.

כאן מתחיל תהליך ההטמעה (העיכול) של הנתונים שנאספו והסקת המסקנות הלוגיות הנובעות מהבנת הנתונים. הקשבה לאינטואיציה שונה מהקשבה למורה חיצוני. היא דורשת חופש ולא קיבוע על ידי חומר לימוד שהילד אינו מחובר אליו מתוך התעניינות אישית. הגילוי הפנימי של מי אנו באמת ומה ייעודנו נשחק לחלוטין בתוך מערכת תובענית. כילדה, למרות שהייתי תלמידה טובה, מאז ומעולם ראיתי בבית הספר "בית סוהר" והקפדתי לקחת ימי חופש לשמירה על האיזון הפנימי שלי. בעיקר בתקופות מבחנים ועומס. למזלי אמי הייתה קשובה מספיק לצורכי ואפשרה לי להישאר בבית כשביקשתי.

במערכת הקיימת דווקא הילדים הקשובים יותר לעצמם בצורך לנוע, לקחת פסקי זמן ולחלום נחשבים לבעייתיים. מה הפלא שלכל כך הרבה ילדים יש בעיות קשב וריכוז? דווקא אלה המחוברים לעצמם ולמשמעת הפנימית שלהם נענשים על כך ונדרשים "לתקן" את עצמם כדי לעמוד בדרישות מעוותות.

במקום להדגיש בעיני הילדים את נושא המשמעת הפנימית, ההקשבה לקצב האישי והגילוי העצמי אנו מחנכים אותם למשמעת חיצונית שמטשטשת כל זהות אישית.

מהי מהות הלימוד?

המדע הקוגניטיבי מתמקד בהבנת הפעילות הקוגניטיבית אינטיליגנטית, כגון: צבירה, שמירה ושימוש בידע. החל מתפישה חושית ועד שימוש בידע לפתירת בעיות.

סבתא טווילה לימדה אותי שהצבע הקשור לתדר של לימוד הוא כתום. צבעה של צ'קרת הרגש, אשר אחראית לחוויה, רגשות, מערכות יחסים אינטימיות ומגע. כך אנו לומדים בוגרים כילדים, דרך חוויה וחיבור אינטימי. על בסיס זה מתפתחת היכולת הקוגנטיבית. לא ניתן לנתק את היכולת המחשבתית מהרגשית. לכן לא מפתיע שאת רוב החומר שלמדנו בבתי הספר כלל איננו זוכרים. זהו מורה אמיתי. כמו כן, מובן שצבירה ושמירה של ידע אינה בהכרח מפתח ליצירתיות המאפשרת שימוש בידע לפתרון בעיות.

לרוב, אנו זוכרים את מה שנגע בנו באמת. מתוך כל המורים שלימדו אותי בתיכון אני זוכרת רק אחת. זה מפני שהיא דיברה על פילוסופיה ועל החיים ועוררה בי רצון ללמוד ולחקור. דברים שהיא אמרה נגעו בנשמתי ונשארו אתי עד היום כמתווי דרך.

מאת יוסי יהלום

"ריפוי תודעה" היא למעשה טכניקה שמאנית יחסית פשוטה וגם דרך חיים המאפשרת לנקות אשליות, טראומות, תבניות מחשבה מוטעות ולמעשה את הסבל מחיינו. הטכניקה היא למעשה תובנה מרכזית שעלינו ליישם בחיינו שמשמעותה היא שהסבל בחיינו נובע ממקום אחד – התודעה שלנו. כאשר נצליח לנקות את התודעה שלנו מהסבל והאשליות שאנו מייצרים, נוכל לשלוט במה שקורה לנו, לשנות את חיינו ופשוט להפסיק לסבול.

נשאלתי בעבר שאלה שקצת הפתיעה אותי – "אם כל אחד ינקה את האשליות שלו אז העולם יהיה נקי מסבל ולמעשה האם זו תהיה ביאת המשיח?"

לדעתי השאלה עונה על עצמה, אך מה שצריך להבין ממנה, זה שאם אנו לא נעשה עבור עצמנו, אנחנו יכולים להמשיך "לחכות למשיח". טכניקת "ריפוי תודעה" נותנת לנו כלים להיות "המשיח" של עצמנו ולפתור עבורנו את הסבל, אך היא גם דרך חיים של אומץ להתמודד עם הפחדים שלנו, לפתור אותם כאן ועכשיו ולהתמודד עם כל פחד חדש שעולה.

על פי הבודהיזם, אדם שמצליח לנקות את הסבל שלו מגיע להארה, ולמעשה זו היא מטרתן של רוב התורות הרוחניות – להפסיק את הסבל אצל האנשים שלומדים ומתרגלים אותן, ועל ידי כך, להשפיע גם על סביבתם. בין הכלים השונים שמטרתם לנקות את הסבל בתורות השונות ישנן מדיטציות ארוכות, לימוד טקסטים, שתיקות (ויפאסנה), תפילות, חוקים ועוד.
"ריפוי תודעה" היא טכניקה שמאנית המבוססת על "איסוף רסיסי נשמה" ומדברת על למצוא את המקור לסבל שנובע מאשליה שקשורה בטראומות שעברנו. ע"י מציאת מקור הסבל והבנת האשליה שעמדה מאחוריו, אנו יכולים לראות את המצב שעמד בפנינו, להבין ולפתור את הטראומה שגורמת לנו סבל. בסיום התהליך אנו יכולים להחזיר לעצמנו את "חלקי הנשמה" שאבדו בעת הטראומה ולהתחבר לעוצמה המקורית שלנו.

אם ניקח לדוגמא מצב של טראומת נטישה שבו אנו חווים נטישה ע"י אנשים הקרובים לנו. במצב זה, האשליה שיכולה לעמוד בפנינו היא שאנחנו לא בסדר מכיוון שנטשו אותנו. אם היינו רואים את המציאות במצב זה, היינו מבינים שלא נטשו אותנו, אלא שאותו קרוב היה צריך להתמודד עם שיעור אחר משלו, ולכן נאלץ להשאיר אותנו לבד. כמובן שצריכים להיות קרובים מאוד לאלוהים או בודהה (בתודעה גבוהה ובהירה) כדי להבין את מה שבאמת קרה בעת האירוע. התוצאות של חוויית הנטישה משתנות מאדם לאדם ואנו יכולים לראות דפוסים של תלות, של רצון לרצות אחרים ועוד, כדי להימנע מאותה נטישה.

הכלים של "ריפוי תודעה" מאפשרים לנו להתמודד עם הפחדים ולראות את המקור של הפחדים (האשליה), להבין אותה והחלק הלא פחות חשוב – להפנים. ההפנמה המהירה יחסית מתאפשרת באמצעות מעבר מדורג של מצבי התודעה ממצב של אשליה והטעיה למצב של הנחה נכונה (Correctly assuming), ולמצב של הסקה לוגית (Inferential cognizing), ועד למצב של הפנמה ישירה (Direct) – מושגים הלקוחים מהבודהיזם. ברגע שפתחנו את היכל הסבל שלנו לאמת, לריפוי וליציאה מהאשליות, אין דרך חזרה. כל שינוי שאנו יוצרים מרפא אותנו. אנו נצטרך לעבוד עד שננקה את ההיכל כולו.

אחת השאלות היא מה קורה לקרובים אלינו לאחר שאנו משתנים? כאשר אנו משתנים ומשחררים דפוסי חשיבה מוטעים אנו משחררים מאתנו אנרגיות קשות שהיו תקועות אצלנו לעיתים כמו אבן שיושבת על החזה. שינוי זה למעשה מיטיב גם עם הקרובים לנו, מכיוון שאז הם יכולים לקבל אותנו כפי שאנו באמת ולהפסיק לנסות לשנות אותנו או לנסות להשפיע עלינו. במצב זה הקשרים עם הקרובים אלינו הופכים לנקיים יותר, טובים יותר, וממקום של אמון ורצון טוב. למעשה, כאשר אנו משנים את עצמנו, אנו משנים את מערכות היחסים שלנו עם אחרים, ועל ידי כך, מאפשרים גם להם להשתנות. תלמידים שלמדו אצלנו, הצליחו לשנות לטובה מערכות יחסים "תקועות" עם בני זוג, ילדים וגם הורים. לכן בעיני כל אחד מאתנו הוא משיח של עצמו ושל הסביבה שלו.

מאת שיאל נירן יהלום

טווילה ניטץ' זקנת שבט הסנקה האינדיאני, בת למשפחת הזאבים משמורת קטרוגוס בבאפלו שבמדינת ניו יורק (ז"ל),  לימדה אותי שכדי להגשים את עצמי עלי לגלות מי אני ומהו ייעודי.

מפת הטוטם האישית אותה פיתחה על בסיס חיות הטוטם המלוות את האדם מיום הולדתו מאפשרת לאדם לזהות בברור את הפוטנציאל הטמון בו וייעודו בחיים. הצלחה היא מימוש הייעוד שלנו.

מפת טוטם אישית, מבוססת על ההבנה העמוקה שאנו מכילים בתוכנו השתקפויות של עולם הטבע סביבנו.

מפת הטוטם בנויה על פי תשע חיות שאנו בוחרים באופן אקראי המשקף את תת המודע שלנו.

כך אנו יודעים שהבחירה נקיה מדעות קדומות וחשיבה מוטעית.

כמו כל הידע האינדיאני, מפה זו מבוססת על המעגל הנצחי של ארבע רוחות השמים, דרום, מערב, צפון ומזרח.

לכל חיה מיקום הקשור בתחום מסוים בחיינו. כגון: תחילת תהליכים, מה מעורר בנו השראה ומאפשר לנו להתקדם ולפרוץ , כיצד אנו חושבים ומה מנהל אותנו בחיינו, מהי החיה המגינה עלינו ומחברת אותנו לשקט הפנימי, איזו חיה עוזרת לנו להאמין בעצמנו ולפעול, כיצד אנו פועלים במערכות יחסים, איזו חיה מלמדת על עולמנו הרגשי והשעורים דרכם אנו צומחים,כיצד אנו מסיימים תהליכים כמו פרידה מאנשים או מקום עבודה ועוד…..

מפת הטוטם שלנו מהווה חוברת הדרכה אישית ומדויקת לכל מצב בחיים מתחום המזון המתאים לנו ועד למקצוע, מערכות יחסים ומימוש הפוטנציאל הגלום בנו מיום לידתנו. הידע הקיים על בעלי החיים חובק כל תחום בחיינו. חיבור לחיית טוטם, פירושו הזדהות עם איכויות הריפוי של החיה לצורך צמיחה וחיבור לייעוד הפנימי. חיות הטוטם האישיות שלנו מציעות לנו את איכויות הריפוי שלהן כדי ללמדנו כיצד לנצל באופן מרבי את יכולותינו. דרך מפת הטוטם ניתן לזהות, ליקויי למידה, היפראקטיביות, אוטיזם יצירתיות וכיצד לפתח אותה, דפוסים במערכות יחסים ועוד מידע רב חשיבות.

זהו מפתח רב עוצמה להורים להבנת הקושי שהם מתמודדים עימו בקשר עם הילדים, להבנת בעיות בזוגיות או קושי ביכול ליצור קשר. הכוונה מדויקת לגבי לימודים ועבודה והתמודדות עם בעיות נפשיות. מעל 25 שנים אני בונה מאות מפות טוטם, מתקשרת ומורת דרך רוחנית לאנשים בפתירת בעיותיהם האישיות ובמצבים של פרשת דרכים בחייהם.

מאת שיאל נירן יהלום – מנהלת מרכז מעוף מקודש לשמאניזם וריפוי תודעה.

קצב הוא חלק מההוויה הפיזית בה לזמן ולמרחב יש משמעות. כדי שפרי יבשיל נדרש זמן. כדי שילד ייולד נדרשים תשעה חודשי הריון. החיים הפיזיים על פני אימא אדמה שזורים בזמן ובקצב.

כבר בתקופות עתיקות, שמאנים במקומות שונים על פני אדמה יפהפייה זו התבוננו בטבע ובכוכבים כדי ללמוד את מקצביהם.

ההתבוננות בטבע הביאה את כוהני הדת של מצריים העתיקה להכרת המקצבים הקבועים החוזרים על עצמם: שעות, חודשים, שנים, עונות השנה. היבט נוסף למקצבי החיים על פני אימא אדמה בא לידי ביטוי במצריים העתיקה בגיאומטריה המקודשת. זהו תרגום של המקצבים השונים סביבנו לצורות במרחב.

האחד הוא נקודה בחלל, מהות שמשמעותה נוכחות בהוויה הפיזית. אני. האחד הוא פעימה יחידה, הקצב של צד מזרח מקום הזריחה הממלא את חיינו באור השראה והתחדשות. אנרגיה מדהימה של אש המביאה את סגולת עוף החול המיתולוגי, הבורא עצמו כל פעם מחדש.

השניים שתי נקודות היוצרות קו ישר, מביאות לידי ביטוי את החיבור בין זמן ומרחב. השניים מסמל את הזכרי והנקבי איזון הניגודים על פני אימא אדמה. יום ולילה, חושך ואור. אנו חיים על פלנטה הרמונית. הרמוניה פירושה: אחדות הניגודים. השניים מביא לידי ביטוי את מקצב הדרום: שתי פעימות של קצב הלב. סגולת היגואר- מיזוג בין זכרי ונקבי בתוכנו המאפשר צייד מושלם של חלומותינו בהוויה הפיזית.

המשולש המתנשא אל על. השלוש מסמל צמיחה. זהו הפרי הנובע מהחיבור בין הזכרי והנקבי. שלוש פעימות הן הואלס – ריקוד החיים, המחבר אותנו למערב, המקום בו שוקעת החמה. העתיד.

המשולש מייצג לידה של דבר חדש ומביא לידי ביטוי את סגולת הנחש.

הריבוע מספר ארבע מביא לידי ביטוי את הצלב איזון בין חומר ורוח, המכיל את ארבע רוחות השמיים: מזרח דרום מערב וצפון. וכמובן ארבעת היסודות. מכיל תדר של תמיכה והזנה, הן בחומר והן ברוח. הארבע מחבר למקצב של הצפון: ארבע פעימות ולסגולת הזאב המורה הרוחני לחיים של איזון דרך הקשבה לאינטואיציה.

ארבעת המקצבים הראשונים מסמלים את הקשר לארבע רוחות השמיים שהן הבסיס לחיינו על פני אימא אדמה.

המחומש– המכיל בתוכו גם את הפנטגרם (חותם שלמה) מסמל את חמשת החושים –הישרדות בהוויה הפיזית. הפנטגרם מביא את חמשת חושים לידי ביטוי גם ברמות רוחניות גבוהות כמו ראיה על חושית (ראיה), תקשור (שמיעה), יכולת לגעת בנפש (הילינג -מישוש) , גיבוש הזהות האישית ובניית מרחב מקודש (טעם) והבחנה בין טוב ורע (חוש הריח). המחומש מביא לידי ביטוי את סגולת הריפוי של הקוף שהיא תנועה וחקירת חמשת החושים בממדים הרוחניים.

המשושה איזון בין זכרי ונקבי בתדר של אהבה. מכיל בחובו מגן דוד- התדר הגבוה ביותר של אהבה על פני אימא אדמה. אהבה והכלה ללא תנאי הנובעת מאיזון בין צמיחה רוחנית והעמקת השורשים לתוך אימא אדמה. המשושה מביא לידי ביטוי את אנרגיית הריפוי הנובעת מאהבה. דוגמא לריפוי זה אנו מוצאים בכוורות הדבורים הבנויות ממשושים משושים בתוכם נמצא הדבש. סגולת הדבורה ריפוי לעצמנו ולזולת.

המשובע– מכיל את הארבע ההזנה בפיזי והשלוש הצמיחה.- קשור לתדר של שינוי. היכולת לקחת את ההזנה שקיבלנו ולצמוח ממנה לתוך מצב חדש. אלכימיה. סגירת מעגל נתון ופתיחה של משהו חדש. שחרור הישן. ריפוי הנחש וכוחה של הטרנסמוטציה.

המתומן-תדר של קסם היצירה על פני אימא אדמה. קשור לחשיבה, לסמלים כמו עבודה עם אותיות ומספרים. תדר של חשיבה ושימוש בדמיון. מביא לידי ביטוי את סגולת העכביש. טווית רשתות.

המתושע מכיל בתוכו ובהקשר אליו את האניאגרם- כוכב בן תשעה קודקודים. המספר תשע מחבר לשאיפה לשלמות. והבאת הזוהר האור הפנימי שלנו לידי ביטוי. סגולת הפרפר החופש להיות אנו עצמנו בכל מצב וזמן.

המעושר מביא לידי ביטוי את היכולת להיות אור בתוך חומר. תדר רוחני גבוה שלא מאפשר לחומר לשלוט בנו ולסחוף אותנו ממרכז המודעות. חיבור ליעוד הפנימי ומחבר לחוכמה העתיקה של הלווייתן. המעושר מלמד על מקצב מהיר ומסחרר המזכיר את הריקודים המקודשים המביאים לאקסטזה ושחרור שליטה.

עשר הצורות הגיאומטריות המובאות בזה מביאות לידי ביטוי עשר רמות שונות של התפתחות בהוויה הפיזית. אדם בוגר אמור להכיל בתוך עצמו את כל ההיבטים של הבריאה.

ביהדות יש לנו עשר איכויות שונות של צמיחה הבאות לידי ביטוי בעץ החיים.

המצולעים שווי השוקיים מקרינים תדרים שונים של הרמוניה. אומנם מדובר בתהליך של התפתחות אך כל אחד מהתדרים חשוב לא פחות מהאחר. אלו איכויות שונות שכולן חשובות. שעורי חיים ששונים מאדם לאדם. כדי לעבוד עם תדרי המרפא הגיאומטריים אני ממליצה ראשית לזהות מה עלינו לחזק בעצמנו. כל צורה גיאומטרית היא סמל. (כדי להתחבר למשושה למשל ניתן לעבוד גם עם מגן הדוד). סמלים הם תמיד תמצית של עוצמה גדולה באופן מרוכז. מומלץ לצייר את הצורה או להעתיק, למדות עליה, לכתוב, לצבוע בצורות שונות. לתת לסמל ללוות אתכם שלושה חודשים. בכל אופן שנראה לכם. בנוסף אפשר להזמין אליכם במדיטציה את החיה הנושאת את התדר וללמוד את דרכיה ואופן הישרדותה.

לכל צורה במרחב מקצב הבונה אותה. קצב והרמוניה הם הבסיס לשיר. דרך השמאן מזמינה אותנו לשיר. המילים שיר ו-ישר מכילות את אותן אותיות.

הליכה בדרך הישר היא הליכה בדרך האל י' (יהווה) השר. שר במובן שירה תמיד מחובר לקצב ולהרמוניה הפנימית. המילה ישראל מביאה לידי ביטוי את המהות של ישר עם האל  ומכילה גם את המילה שר.

דרך הישר נובעת מקשר לקצב בו היקום בוחר להגשים את משאלות ליבנו. אם אנו מנסים לזרז דברים אנו סוטים מהדרך ומהקצב. אם אנו לא פתוחים לשינוי אנו תוקעים את הזרימה וגם כאן לא נאמנים לקצב. הבנת התדרים והמקצבים הפנימיים הם חלק חשוב מהריפוי השמאני.

מאת שיאל נירן יהלום

סיפורי האגדות הנפוצים על זאבים מציגים את הזאב כחיה אכזרית ומניפולטיבית. מהאגדה על שבעת הגדיים ועד האגדה על כיפה אדומה.

אם ישאלו אתכם איזו חיה תעדיפו שלא לפגוש ביער, אילה או זאב? קרוב לוודאי שתשיבו זאב.

ואתם בהחלט טועים. ראשית, הזאבים עצמם מעדיפים להימנע מפגישה עם בני האדם ויעשו את המיטב שלא להיתקל בכם. שנית, איילות שיש להן גורים הן תוקפניות מאוד ואם הן תחושנה באיום הקל ביותר מצדכם תותקפו על ידיהן ללא רחמים.

דימוי הזאב שאנו מכירים מגיע מהתרבות האירופאית והוא אינו תואם את המציאות. גם המשפט זאב בודד אינו נכון כלל כיוון שהזאבים חיים תמיד בלהקות. הם חברותיים וצדים בלהקה תוך כדי שיתוף פעולה. בכל להקת זאבים נמצא זכר אלפא ונקבת אלפא, אך אין זה אומר שהם שליטי הלהקה. יש להם סמכות, אך עם זאת בתוך הלהקה לכל זאב וזאב הייחודיות שלו. כל זאב בלהקה מבין את מקומו ביחס לאחרים ומבטא את עצמו.

כאשר מופיע הזאב כחיית טוטם זהו סימן שניחנתם ביכולת להדריך אנשים ולשתף בידע. אתם מורים מבטן ומלידה. מתנת  השיתוף, מבוססת על תקשורת כנה וברורה. אנשי הזאב לומדים לבטא עצמם בנוסף לתקשורת מילולית דרך שפת גוף. הזאבים מתקשרים זה עם זה דרך מערכת מורכבת של  יללות, נהמות, תנועות והבעות. לכל תנועת ראש, יללה, הנפת זנב ומבט יש משמעות מדויקת המעבירה לחברי הלהקה תחושת רגש מסוימת.

הזאב מכיר את נבכי היער ותמיד יוכל למצוא עבורכם שבילים שלא ידעתם על קיומם. הוא מורה דרך. ארכיטיפ היער מסמל את תת המודע שלנו: מקום סבוך, אפלולי מכושף ומסתורי בעבורנו. זוהי ממלכתו של הזאב חד החושים, הפועל מתוך הצד הפראי, האינטואיטיבי וחוגג בלילות ירח מלא ביללות המהללות את הלבנה. טוטם הזאב מאפשר את גילוי הנסתר דרך פיתוח ועידון החושים: שערות הפרווה מאפשרות קליטה על חושית. פרוות הזאב עשויה משתי שכבות: השכבה החיצונית עשויה משערות קשות שמגנות ממים ולכלוך, והשכבה התחתונה עבה, צמרירית ושומרת חום. לזאב חוש ריח מפותח מאוד הפועל גם במימדים מטפיזיים, כמו כן חוש השמיעה שלו מצוין. על אנשי הזאב להקפיד להיות קשובים לקול הפנימי ולהסתמך על תחושות הבטן , גם כשהמציאות מראה אחרת. חוש הראיה שלו לעומת זאת פחות טוב. הזאבים רואים ומזהים בעיקר תנועה, הם אינם מזהים בבהירות את כל הצבעים.

בספר "קלפי סגולה" של ג'יימי סאמס ודייויד קארסון מתואר הזאב כחלוץ של רעיונות חדשים.

טוטם הזאב, דורש מאתנו עמידה אסרטיבית על נקודת המבט הייחודית שלנו, כדי למגנט לחיינו תהליכים של צמיחה. זוהי מחויבות פנימית לכוחות היצירתיים בתוכנו.

קלריסה פינקולה אסטס בספרה "רצות עם זאבים" מתארת את החיבור לזאב ביכולת לחיות את חיי האינסטינקט העמוקים שלנו. חיים שאינם עקביים תמיד בעשייה אלא בתפישת המציאות ובראיה חדה של האמת המשתנה. חיים שיש בם מגמישות המחשבה, היצירתיות והמיומנות בהישרדות הנשמה. הזאב מלמד אותנו לאזן את צרכי הנשמה עם הצורך בביטחון ובמסגרת.

אנשי הזאב זקוקים למסגרת, כאמור השיתוף הוא מרכז חייהם. הצורך בקהילה ובמיוחד בזוגיות

שזור בחייהם. הזאבים הם מונוגמים וחיים עם בת זוג אחת לאורך כל חייהם. טוטם הזאב מעורר בנו את הצורך למצוא בן או בת זוג עימם נוכל לחלוק את חיינו לאורך זמן. שיתוף בכל תחומי החיים עם בני זוגם, הוא מהותי לאנשי הזאב, הם נאמנים מאוד וערכי המשפחה והחברה חשובים להם. הצורך למצוא את האדם הנכון דורש הכרה מעמיקה עם הצד הפראי של נשמתנו. רק ממקום זה אנו יכולים לגלות את צרכנו האמיתיים. הזאבים מגיעים לבגרות מינית בגיל שנתיים לערך מה שרומז על משמעות הספרה שתיים ופרק זמן של שנתיים לבשלות של תהליכים פנימיים אצל אלה שהזאב מלווה אותם. (המספר שתיים קשור גם לתדר של הירח ושיתוף פעולה). אם אתם מוצאים עצמכם ללא בן או בת זוג למרות שהזאב מלווה אתכם, זה אומר שעדיין לא גיליתם מה באמת נחוץ לכם לזוגיות בדרך הזאב. לפעמים מורה לכם הזאב לשהות תקופה מסוימת בבדידות כדי לזהות את המורה הפנימי וללמוד ממנו על סגולותיכם הייחודיות. הזאב מלמד שעור של אמת צרופה ופלאית. מי שמוכן לוותר על נקודת ההתבוננות הברורה שעל פני השטח וללכת בעקבות הזאב בנתיבי ההסתמכות על תחושות הבטן, מלווה באורה הכסוף של הלבנה המאיר פינות נסתרות בתת המודע, יזכה במנות גדושות של קסם, וריפוי המבוסס על אינטואיציה פנימית.

לפני כחודש נסענו למושב עטוף יערות כדי לערוך טקס כניסה לבית קרקע משופץ ויפהפה.

הטקס נועד לזוג חברים אהובים ושלושת ילדיהם הקטנטנים.

בתמונות פריטים שהכנתי לתהליך.

הטקס שתיכננו נועד לשיתוף כל בני הבית והיה מרגש לראות כיצד הגיבו הקטנים בהקשבה ושיתוף פעולה.

במהלך הטקס בדקנו את האנרגיה בחדרי הבית, ניקינו אנרגיות תקועות

שהשפיעו עדין על הגרים בהם, למרות השיפוץ והוספנו הכוונה אישית לפתרון בעיות.

המושג בית מאוד משמעותי עבורנו, במיוחד בימים אלו שאנשים רבים כל כך נאלצו לנטוש את בתיהם האהובים. בית הוא יותר ממעון. הוא מקום בו הנשמה מוצאת מנוחה, קהילה, תחושת ביטחון קיומי.

חיבור ליציבות.

מאחלים מעומק לבנו שכל מי שפונה יזכה לשוב ולחיות ברווחה בביתו.

מאת שיאל נירן יהלום

החלום הוא דרכו של תת המודע שלנו (וגם של הישויות השומרות עלינו) לשלוח לנו מסרים. להראות לנו את אירועי חיינו בפרופורציות אחרות ולהפנות את תשומת ליבנו לדפוסים הרגשיים שעלינו להיפטר מהם או להמשיך ולעבד כדי שחיינו יהיו מודעים ובהירים יותר.

ישנם חלומות שעוסקים בחוויות היום יום שלנו ועוזרים לנו לעכלן ולהבינן, חלומות אחרים מכוונים אותנו ויש גם החולמים חלומות ובהם מסרים לגבי העתיד.

לחוויית החלימה הצלולה מקום מרכזי בהתפתחותי הרוחנית. היא מהווה את המקור לנקודת המבט שלי על השתקפויות המציאות. ניסיון החיים האישי, לימד אותי שחלימה צלולה יכולה להופיע בחיינו בצורות שונות. הן בשינה, הן בחלימה בהקיץ והן דרך מסעות שמאניים.

אינני מסוגלת לדמיין את חיי ללא שנת חלום, המעשירה את חיי במסרים והבנות לגבי המתרחש בחיי ביום יום, או ללא חלימה בהקיץ ויציאה למסעות שאמאניים בעולמות מקבילים, לצורך ריפוי וקבלת תשובות. הקשר המופלא שנוצר ומתפתח עם בני הברית שעוזרים לי ומכוונים ברב חוכמה, מאיר את חיי. ישויות של אור ועולמות עליונים, ישויות הטבע (פיות, גמדים ושדונים) וישויות העולמות התחתונים המלאות בהוד ועוצמה אדירה. לכולם מקום בחיי.

חלימה בעיניי, פירושה לחיות חיים מלאים. חיות אמיתית מתוך חבור שלם לכל ההיבטים של העצמי.

יריעת חיינו מורכבת משתי וערב מלאי צבע ויופי של חלימה וערות. דפוסי החלימה שלנו

נוצרים מאנרגיה של אור, דמיון ומחשבה. כל תמונה שעולה בדמיוננו, כל פרט שאנו רואים במציאות הפיזית או בחלום הוא תוצר של אור וצבע.

כמו הצבע והאור המשתנים ויוצרים תחושה של תנועה חמקמקה, כמו גוון כנפי השפירית , גם חיינו הם אשליה. נתפשים כהוויה פיזית לרגע אחד ושבריריים נעלמים לתוך היכלי המסתורין הגדול, ברגע הבא.

את עוצמת האשליה לא נוכל להבין באמצעות האינטלקט או החשיבה אלא רק באמצעות החוויה.

חוויה כזו שינתה את חיי לנצח. לפני 14 שנה, בעודי עומדת בחדר השינה ומקפלת כביסה, חוויתי הארה. תחושה שכל חיי עד לאותו רגע פשוט ישנתי ורק ברגע זה התעוררתי משינה.  לא היה זה בסדנה או בתהליך של מדיטציה, והמילה מורה רוחני או גורו בחיי אז טרם עלתה. היה זה באור מלא בצוהרי היום מתוך עשייה מונוטונית פשוטה.

ההבנה שכל חיי עד לאותו רגע, או אותו דבר שאני התייחסתי אליו במלא הרצינות כחיי היה חלום והתחושה שהרגע התעוררתי משינה עמוקה יצרה בתוכי זעזוע.

שינוי התפישה הזה היה עוצמתי מכדי להכילו וליישמו כהבנה מודעת בחיי היום יום. כיוון שבאותה תקופה לא הבנתי באופן מלא את שקרה.

למעשה, לא רק שחיי לא בדיוק השתפרו או נסקו לגבהים חדשים בעקבות ההארה, אלא שאשליות רבות נוספות החלו להתנפץ מול פני בזו אחר זו.

מהמקום רב העוצמה של חלימה צלולה שקעתי חזרה לכאוס של אי בהירות.

אחד החלומות הזכור לי מאותה תקופה:

אני חוזרת הביתה מהעיר ורואה בור ענקי שנפער בכביש כאילו התחוללה במקום רעידת אדמה. ומכוניות שנפלו לתוכו והמקום מוקף בגדר וסרטי אזהרה. כדי לחזור הביתה עלי לעבור בדיוק היכן שנפער הבור, לכן אני אוחזת חזק מאד בגדר והולכת בזהירות על הקצה כדי שלא ליפול. אני מגיעה במאמץ גדול הביתה. מאוחר יותר אני יוצאת שוב לראות את המקום ולהפתעתי הכל נעלם ובמקום חזיון הזוועה שהיה שם נמצאת במקום גינה יפהפייה  ופורחת. אני מופתעת ושואלת אנשים מה עם הבור והמכוניות שנפלו לתוכו  והאסון והם עונים לי שזו הייתה רק תפאורה לסרט. ובעצם אשליה. ברגע זה, אני מבינה שלא הייתי צריכה להיאחז כל כך חזק בגדר ושהאירוע המפחיד היה רק אשליה.

כאשר אנו מבינים את המציאות היומיומית שלנו כמבנים אנרגטיים של אור ולא מתוך דפוסי החשיבה התבניתיים על פיהם חונכנו לראות אותה, אנו מסוגלים לתפוש שגם החלומות שלנו הם מבנים אנרגטיים שאנו יוצרים.

מתוך כך אנו מבינים שאנו יוצרים את המציאות שלנו באמצעות דמיון ומחשבה.

חלום צלול הוא חלום בו אנו מבינים ומזהים שאנו בתוך חלום ויש ביכולתנו לשנות את החוויה שיצרנו. ליצור מצבים חדשים ממקום של מודעות. כל שינוי בפיזי נעשה ממקום של שינוי בתודעה.

על פי השמאניזם הברבור שומר זמן החלום. עוזר לעבור דרך האשליה ולראות את האמת.

סגולת הברבור היא חן- היכולת לעשות דברים ללא מאמץ. לאפשר לדברים להגיע אלינו, להיפתח ליקום. כדי להגיע לממד החלום עלינו רק להיכנס לסדק שקיים שם כל הזמן. לתת אמון.

הברבור מסמל יופי ועוזר לנו לראות את היופי בכל דבר.

חלימה נובעת מהמקומות האינטימיים ביותר בנפש האדם וקשורה ליחסי האדם עם עצמו ועם סביבתו. חלימה נובעת מתוך האיזון, או חוסר האיזון הנפשי של האדם החווה אותה.

כשאמאנית המתרגלת את אומנות החלימה דרך קבע אני יכולה לומר שזה הדבר ששינה באופן מוחלט את תודעתי ופתח לפני שערים לעולמות המקבילים, שכולנו נוגעים בם בחטף לרב מבלי להיות מודעים. עם זאת אני מדגישה שהחיבור לאדמה ותפישת עולם החלום בפרופורציות הנכונות תמיד שמרו עלי. מעולם לא המלצתי לתלמידי להשתמש בסמי הזיה לצורך חלימה או

פיתוח המודעות, כיוון שמניסיוני האישי ניתן להגיע לחוויות מדהימות של שינוי בתודעה ובתפישת המציאות בהדרגה, כל אדם על פי הקצב הפנימי הנכון לו ובאמצעות כניסה למערה הפנימית.

המערה מייצגת את הרחם של אימא אדמה – אפלת המסתורין, בו נטמנים זרעים של מחשבות ורגשות, מהם, נולדים כל הרעיונות המוגשמים על פני פלנטה יפהפייה זו. הכניסה למערה מסמלת את ההתכנסות פנימה לצורך חיבור לתודעה בהירה.

לחלימה פן נוסף הקשור לסגולת הריפוי. בתהליכים של ריפוי טראומות ואיסוף חלקי הנשמה נכנס השאמאן למצב של חלימה מודעת וממקום זה מתרחש הריפוי כולו באמצעות תקשור. בתהליך מתחבר השאמאן לטראומת המקור שגרמה לאיבוד אנרגיה והדחקה של חלקים שלמים באישיותו של המטופל. כאשר השאמאן במצב זה של תודעה מורחבת, זורמות דרכו כמויות גדולות יותר של אנרגיה היוצרות שינוי תודעה אצל המטופל.

הדוב– נושא תדר של הילינג ומייצג איכות של חלימה. הדובים מתכנסים בחורף לשינה ארוכה במערה, באמצעות החלימה הם מסיטים את הוילאות בין עולם היומיום והנסתר. בתוך חשכת המערה, הם מקבלים מסרים של ריפוי ורעיונות חדשים של יצירה. על פי הידע השאמאני, הדוב הוא המרפא והמתקשר. שתי סגולות הנובעות מיכולת ראיית הנסתר ועין שלישית פתוחה ומאוזנת. לחלימה פנים רבות ואין סוף תבניות יצירה הנובעות מנשמת האדם החולם. כפי שציינתי בתחילת מאמר זה, אינני מסוגלת לדמיין את חיי ללא חלימה כיוון שזה אומר מבחינתי למחוק פשוט חלק שלם מהווייתי האמיתית. תהליך החזרת חלקי הנשמה שאבדו לנו למעשה מחזיר לנו את האנרגיה שאיבדנו בטראומות וגם עוזר לנו בהבנה שהחיים האלה שאנו חושבים שהם "קורים" לנו הם בעצם חלום שאנו חולמים ויוצרים בעצמנו. ככל שנלמד לנווט אותם מתוך מודעות וטוהר פנימי כך תגדל יכולתנו לחוות אותם כחלום צלול, הניתן לשליטה, באמצעות הכלי המופלא ביותר שבידינו, ליצירת מציאות- הדמיון.